שיעור יתר בנשים – סיבות וטיפול
חברה המערבית שבה אנו מצויים, שיער הראש השופע הוא פאר ויופי לאשה. עודף שיער על הפנים ועל גב הידיים והרגליים הוא בגדר בלתי רצוי ומשתדלים להסירו. זקיקי שיער נמצאים בכל שטחי העור פרט לכפות הידיים והרגליים וראש איבר המין הגברי.חלק מהזקיקים מייצר שיער קשה, כהה וארוך כפי שמופיע על הקרקפת ובזקנו של הגבר ואילו שאר הזקיקים מייצרים שיער פלומתי עדין, בהיר ורך שבדרך כלל אינו נראה לעיין.
מה היא הסיבה השכיחה ביותר לשיעור יתר בנשים?
אצל אנשים ממוצא שונה קיימים הבדלים ניכרים באופן שבו השיער הפלומתי נראה לעיין.אצל נשים בעלות עור כהה, ממוצא ים תיכוני, למשל, השיער הפלומתי שעל הפנים כהה ובולט יותר מאשר אצל נשים בהירות ממוצא סקנדינבי. לשחורי עור יש פחות שיער פלומתי מאשר ללבנים, ואילו אצל אינדיאנים וצהובי עור, שיער זה כמעט ואינו קיים.נטייה תורשתית היא הסיבה השכיחה ביותר לשיעור יתר בעור הפנים והגוף אצל נשים ואינה קשורה במחלה פנימית כלשהיא.שיעור היתר על רקע תורשתי קשור לעובדה שזקיקי השיער בנשים אלו מגיבים יותר לאנדרוגנים שהם ההורמונים הגבריים הנמצאים, בכמות שונה, הן אצל גברים והן אצל נשים.
מדוע שיעור יתר בנשים מחמיר עם הגיל?
במשפחות שבהן יש נטייה לשיעור יתר של הנשים התופעה מתגברת לאחר גיל הבלות.זו גם הסיבה שאצל הרבה נשים קשישות ניתן לראות עודף שיער מעל השפה העליונה, על הסנטר ובמקביל דלדול שיער במרכז הקרקפת ובצדעיים בדומה להתקרחות הגברית, אך שלא כגברים האשה לא תגיע לקרחת מליאה.תופעות אלו קשורות בהפחתה הטבעית של כמות ההורמונים הנשיים לאחר הבלות ואינה קשורה על פי רוב למחלה פנימית.
מה הקשר בין הורמונים לשיעור יתר בעור הפנים?
אצל חלק קטן מאוד של הנשים, כאשר הופעת שיעור היתר היא פתאומית או מלווה בחוסר סדירות של המחזור החודשי יש לחשוד בהפרעה הורמונלית ורצוי לערוך מספר בדיקות אצל רופא העור.ידוע היום שלשני המינים יש הורמונים נשים וגבריים.אישה בריאה מייצרת כשני שלישים מכמות ההורמונים הגבריים שאותם מייצר הגבר.למרות שאצל רוב הנשים בעלות שיעור יתר כמות ההורמונים הגבריים בדם היא תקינה לחלוטין, קיימים מקרים שעקב גידול או מחלה בשחלות או ביותרת הכיליה של האישה מיוצרת כמות עודפת של הורמונים גבריים.עודף ההורמון הגברי מביא להופעת שיעור יתר בעור הפנים, גב הידיים והגו ולעיתים גם לעיבוי הקול.
האם תרופות יכולות לגרום לשיעור יתר?
תרופות ממשפחת הסטירואידים (קורטיזון), או תרופות אחרות כמו הפניטואין, ציקלוספוריןA, ומינוקסידיל יכולות לגרום לאחר שימוש ממושך בהן להופעת שיעור יתר.ברוב המקרים מצב כזה הוא הפיך ויעלם לחלוטין כאשר התרופה תופסק או כשהמינון שלה יופחת באופן מהותי.אם הטיפול בתרופות אלו הכרחיוימשיך שנים רבות יש לשקול הסרת השיער בשיטות שיתוארו בהמשך.
כיצד להפחית את כמות השיער בעור הפנים?
ההורמונים הגבריים המכונים אנדרוגנים הם הגורם לשיעור בעור הפנים, הפחתת הכמות שלהם תביא לירידה בשיעור העודף. תרופות שונות כמו דקסמטאזון במינון נמוך המדכאות את ייצור האנדרוגנים ביותרת הכיליה וגלולות למניעת הריון המדכאות במידה מסוימת את הייצור של הורמונים אלו בשחלות, מביאות אצל חלק מהמטופלות להפחתה בשיעור. החיסרון בטיפול בדקסמטאזון הוא האפשרות של דיכוי פעילות ההיפופיזה )בלוטה המפרישה הורמונים במוח(, עובדה המחייבת מעקב רפואי קפדני.מבין המבחר הרב של גלולות למניעת הריון יש להעדיף גלולות המכילות כמות קטנה יותר של פרוגסטרון שיש לו בעצמו אפקט אנדרוגני.גלולות מסוג אחר(דיאנה), מכילות בנוסף להורמונים הנשיים גם חומר הסותר באופן יחודי את פעילות ההורמון הגברי.מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות הראו שתרופות אלו עשויות להפחית את כמות השיעור העודף בפנים ולתרום גם לטיפול באקנה (פצעי בגרות), יש להדגיש שטיפול קבוע בגלולות למניעת הריון מכל סוג מחייב בדיקת שד ומשטח מצוואר הרחם לפחות אחת לשנה.
טיפולים קוסמטיים בשיעור יתר של העור:
מריטת שיער עם פינצטה היא כמובן פתרון נוח לשערות בודדות פה ושם מעל השפה או על הסנטר אך כמובן שאינה מתאימה למצב של שיעור יתר בשטחי עור נרחבים.
הבהרת השיער על ידי מריחה של חומרים כימיים מחמצנים היא השיטה הפשוטה והזולה ביותר לטיפול בשיעור יתר של הפנים בעיקר מעל השפה העליונה וצידי הלחיים. היתרון הוא שטיפול זה אינו מכאיב ובדרך כלל אינו פוגע בעור.החיסרון , שהשיער על אף שהוא בהיר יותר, עדיין קיים.
מריטת השיער בעזרת שעווה היא אחת השיטות העתיקות להסרת שיער. בשיטת זו פיסת בד המכוסה בשעווה חמה או קרה מונחת על העור, השיער נדבק לשעווה ומוסר יחד איתה. שיטה זו מלווה בכאב ומחייבת מיומנות גבוהה להשגת התוצאות המירביות. בשיטה זו השיער נתלש כולו, והעור יהיה נקי משיער למשך מספר שבועות. כדי שניתן יהיה להסיר את השיער ביעילות יש צורך לתת לו לגדול מעט ובכך טמון חסרונה של השיטה.
חומרים כימיים לדפילציה הם חומרים בסיסיים (אלקלינים) המפוררים את הקשרים הכימיים בשערה וממיסים אותה. הם פועלים רק על החלק החיצוני של השערה הבולט מעל העור, ולכן יופיע השיער שוב ימים ספורים לאחר הטיפול. חיסרון נוסף של הטיפול בחומרים כימיים להסרת שיער הוא השכיחות הגבוהה יחסית של דלקות דמויות כוויות בעור הנגרמות עקב השמוש בהם. עקב השכיחות הרבה של מקרים בהם נגרם גירוי כימי של העור, יש להקפיד בבחירת חומר המותאם במיוחד להורדת שיער מהפנים ולא להשתמש בחומרים המיועדים להסרת שיער מהרגליים שהם מרוכזים מדי.כדאי לנסות את החומר על שטח קטן ורק במידה והוא מתאים, אפשר להשתמש בו על שאר החלקים בהם אנו מעונינים לטפל. גילוח שיער הפנים נראה לנשים רבות גברי מדי. שיטה זו היא פשוטה וזולה אך מאחר ואנו מורידים בה רק את החלק החיצוני של השערה יש לחזור על הפעולה כמעט כל יום.
אפילציה על ידי מחט חשמלית (אלקטרוליזיס) היא השיטה היחידה שמסירה את השיער לתמיד. החדרת מחט חשמלית דקה מאוד לתוך זקיק השערה גורמת להרס שורש זקיק השיער. לאחר הרס הזקיק,השערה נושרת בקלות וברוב המקרים לא תצמח חדשה. יתרונה של השיטה טמון בעובדה שהשיער מוסר לצמיתות. אף על פי כן השיטה היא קשה לביצוע ודורשת שעות רבות של עבודה.אפילו הסרת שיער משטח מצומצם כמו שפה עליונה וסנטר יכולה לקחת שבועות ארוכים של טיפולים. שיטה זו אינה מתאימה לטיפול באיזורים נרחבים כמו גב הידיים והרגליים.פעמים רבות יש לחזורעל הטיפול בזקיק שיער מסויים פעמיים או שלוש כדי להרוס אותו לגמרי. הטיפול מלווה בכאבים ולעיתים עלול להסתבך בזיהום מקומי קל או צלקת קטנה. עקב הסיכון בהעברת מחלות מדבקות כמו איידס או צהבת חשוב ביותר להקפיד על סטריליותמליאה של הציוד ולא להעביר אותה מחט בין הלקוחות. הבטיחות ומידת ההצלחה של הטיפול תלויות במיומנות המבצע/ת.