עור ושמש – מונחי יסוד

האם אפשר להראות צעיר לנצח?

להראות צעיר – רוצה כל אחד מאיתנו.בהערכת גילו של אדם אנו משקללים באופן לא מודע מספר מרכיבים ביניהם האופן בו הוא נע, קולו, שיערו, מראה העור ולעיתים אף סממנים חיצוניים כמו לבוש.מתברר שמראה העור הוא אחד המרכיבים החשובים בקביעת גילו של אדם. הבה ונשאל את עצמינו: האם צעיר מקריח בן 25 יראה כזקן?לא בהכרח.האם גבר בן 75 קמוט עור אבל בעל שיער שופע ושיניים מבהיקות יראה צעיר ? מסתבר שלאו דווקא.

הבנת העור והנזקים אליהם הוא נחשף במשך השנים תאפשר לקורא ספר זה לרכוש ולהשתמש בתכשירים שאכן יועילו לעורו ולהמנע מבזבוז כספו על תכשירים להצערת העור שהצלחתם קשורה ברובה לאחיזת עיניים ושיווק אגרסיבי.

מדוע כהי עור נראים צעירים לגילם?

שנים רבות ראו בהזדקנות העור תהליך ביולוגי שלא ניתן להשפיע עליו.ברגע שהתגלה כי לשמש תפקיד מרכזי בשינויים החלים בעור לאורך השנים, החלו רופאי העור וחברות התרופות להשקיע משאבים אדירים בחקר השפעות הקרינה על העור ובדרכים להפחתת נזקיה. הגילוי המפתיע מכל היה שהשמש אחראית ל 90 אחוזים ויותר מכל התופעות שאנו מכנים בטעות הזדקנות העור.התברר שרוב הכתמים החומים והלבנים המופיעים על עורם של מבוגרים, הקמטים העדינים על פניהם וידיהם,העור המצהיב עם השנים, התרחבות נימיות הדם בפנים, ושטפי דם על האמות שהם שכיחים אצל הרבה אנשים מבוגרים, קשורים ישירות בחשיפההמוגזמת לשמש ולא רק בגיל.כל אחד מאיתנו יוכל להווכח בנכונותן של המסקנות המפתיעות האלו בעזרת בדיקה פשוטה.אם נתבונן בעורו שלאדם בהיר עור, נראה הבדלים מהותיים בין העור במחשוף החזה, וגב אמות הידיים לבין עור הבטן והעכוז המכוסים רוב הזמן בבגדים. העור החשוף לשמש הוא דק, עשיר בכתמים חומים, ומקומט.לעומתו העור החבוי נראה בהיר, חלק וצעיר יותר בשנים רבות!!בדיקת עורם של אנשים כהי עור הראתה שהוא משתנה הרבה פחות במהלך השנים. מאחר וכך הם נראים צעירים יותר מגילם האמיתי. העובדה שעורם של כהי העור מתקמט פחות ונשאר אחיד בצבעו לאורך השנים קשורה ישירות בחומר המעניק את הצבע לעור הנקרא מלנין. חומר זה מעניק הגנה טבעית לעור הכהה בפני נזקי שמש. למרבה הצער מלנין שנוצר אצל בהירי עור עם החשיפה לשמש אינו מספק הגנה דומה ועל בהירי העור להגן על עצמם באמצעים אחרים בפני חשיפת יתר לקרינת השמש.גידולים טרום ממאירים הקשורים להשפעת השמש מופיעים כמעט אצל כל אדם בהיר עור מעל לגיל 65 וגורמים לכאבים, לצורך בטיפולים רבים והוצאות כספיות ניכרות ליחיד ולחברה. בישראל בלבד יש כל שנה כ 600 מקרים חדשים של מלנומה ממארת וכ 60 אלף מקרים חדשים של סרטן העור מסוגים אחרים.הגנה מתאימה וחכמה בפני השמש יכולה למנוע את חלק הארי של הזדקנות העור ואת מרביתם של גידולי העור הקשורים בחשיפה לשמש.

מבנה העור – מושגי יסוד

כדי לשמור על עור צעיר ובריא אנו חייבים ללמוד תחילה את מבנה העור וחשוב מכל את מנגנוני ההגנה שלו. העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. שטח העור אצל אדם מבוגר הוא כ 2 מטר מרובעים ומשקלו הוא כ 15 אחוזים ממשקל הגוף כולו. עובי העור משתנה בהתאם לאיזורי הגוף השונים. בכפות הידיים והרגליים הוא מגיע לעובי של 3 מילימטרים ואילו בעפעפיים נמצא את העור הדק ביותר – שעוביו פחות ממילימטר אחד. העור מורכב משתי שכבות עיקריות: האפידרמיס והדרמיס ומתחתןשכבת שומן תת עורית.

האפידרמיס היא השכבה החיצונית של העור המגנה עלינו מנזקי העולם החיצון. האפידרמיס מהווה קו הגנה אחרון בפני השפעותהם המזיקות של זיהום האוויר, החיכוך,קרינת השמש והחומרים הכימיים באוויר ובמים. באפידרמיס 3 סוגי תאים עיקריים: הקרטינוציטים המהווים את רוב התאים, המלנוציטים האחראיים ליצור המלנין שקובע את צבע העור, ותאי לנגרהנס החשובים למערכת החיסון של העור. הקרטינוציטים באפידרמיס מסודרים במספר שכבות: השכבה התחתונה ביותר שהיא שכבת התאים הבזליים,שכבת התאים האמצעית מכונה שכבת תאי ה”קשקש” והשכבה העליונה שהיא השכבה הקרנית.מאחר והשכבה העליונה של העור נתונה באופן מתמיד לחיכוך ופגיעות מזיקות של חומרים כימיים, רוח ושמש נוצר במהלך האבולוציה מנגנון המחליף את רוב התאי האפידרמיס כל 30 עד 40 ימים. התהליך בו מוחלפים תאי האפידרמיס מתחיל בשכבת התאים הבזלית (התחתונה) של העור. תאים אלה מתחלקים בהתמדה ומהווים מקור לתאים חדשים הנדחפים אל פני שטח העורעד שהם מתמלאים, בשכבה הקרנית, בחומר חלבוני צמיג הנקרא קרטין, נושרים מהעור וחוזר חלילה. התאים הבזליים של העור הם תאים קובייתיים המסודרים בשלוש שורות, מתחלקים כל מספר ימים, ומשמשים מקור לכל תאי האפידרמיס שמעליהם.על גבי תאי השכבה הבזלית מונחים תאי השכבה האמצעית של האפידרמיס המכונים “תאי הקשקש” עקב צורתם המאורכת. תאים אלו מסודרים במבנה דמוי רעפים בכ 10 שורות המונחות אחת על השניה. השכבה העליונה של האפידרמיס נקראת השכבה הקרנית.זו שכבת תאים מתים שתוכנם הוחלף בחומר חלבוני צמיג הנקרא קרטין. תאי השכבה הקרנית מוצמדים אחד לשני ב”מלט” ביולוגי שתפקידו למנוע חדירת חומרים ומיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות ווירוסים) העלולים להזיק לרקמות הפנימיות של הגוף. לעובדה ששטח הפנים של השכבה הקרנית הוא מעט חומצי ישנה חשיבות בהגנה נוספת של העור בפני חיידקים ופטריות מזיקים.

הדרמיס

הוא השכבה העבה ביותר של העור ותפקידה לספק תמיכה ותזונה לשכבת האפידרמיס שמעליו. הדרמיס מורכב ברובו מסיבים חלבוניים עבים הנקראים סיבי קולגן.סיבים אלו השזורים כחבלים מעניקים לעור את חוזקו. סיבי הקולגן מופנים בדרמיס לכיוונים שונים וזה מאפשר לעור להמתח לכלכיוון מבלי להקרע.

סוג שני של סיבים בדרמיס הם סיבי האלסטיקה. סיבי האלסטיקה דקים יחסית לסיבי הקולגן ופועלים כקפיצים. הם מעניקים לעור הבריא את היכולת לחזור לצורתו המקורית לאחר מתיחה, קיפולאו צביטה. לדרמיס תפקיד חשוב גם בהזנת העור כולו כולל האפידרמיס.מעניין לדעתשבכל ס”מ מרובע של דרמיס ישנה רשת עשירה של נימיות וכלי דם באורך של יותר ממטר שתפקידהלספק חומרי מזון וחמצן לעור ולווסת את חום הגוף.בנוסף נמצא בדרמיס מספר רב של קצות עצבים האחראים לתחושות המישוש והכאב בעור, זקיקי שיער, בלוטות חלב ובלוטות זיעה.

כיצד פועלות בלוטות החלב והזיעה של העור?

בעור ישנם שני סוגים עיקריים של בלוטות. בלוטות החלב ובלוטות זיעה. בלוטות החלב)Sebaceous glands)מפרישות חומר שומני לתוך החלק העליון של זקיקי השיער. משם החלב מתפזר על פני העור ומעניק לו מעטה שומני השומר על לחות העור. בלוטות החלב מרוכזות בעיקר בעור הפנים, בקרקפת ובמרכז החזה והגב.במצח למשל יש מאות בלוטות מסוג זה בס”מ מרובע של עור. בלוטות החלב קיימות מלידה אך פעילותן מתחילה רק בגיל ההתבגרות.בלוטות הזיעה שלנו מחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון המכונה אפוקרינינמצא בעיקר בבתי שחי ובמפשעות ומפריש חומר חלבי-מימי בעל ריח אשר ביונקים אחרים קשור למשיכה בין המינים. הסוג השני של בלוטות זיעה נמצא בכל שטח הגוף כולל כפות הידיים והרגליים ומייצר זיעה מימית צלולה שתפקידה העיקרי לווסת את חום הגוף.

מה קובע את צבע העור?

מספר גורמים משפיעים על צבע העור והחשובים בהם: ריכוז ההמוגלובין בדם, כמות ורוחב נימיות הדם בעור, כמות הבילירובין וכמות המלנין בעור. מנסיוננו אנו יודעים שאדם הסובל מאנמיה (חוסר דם) יהיה חוור יותר מהרגיל ואילו אדם הלוקה במחלה המכונה פוליציטמיה (עודף כדוריות דם אדומות) יהיה סמוק לחיים באופן קבוע. האחראי העיקרי לצבע העור אצל אנשים בריאים הוא המלנין.חומר כימי זה מיוצר על ידי תאים מיוחדים במינם הנקראים מלנוציטים. המלנוציטים ממוקמים בחלק התחתון של האפידרמיס ביחס של מלנוציט אחד לכל 01 תאים בזליים.המלנין הנוצר במלנוציטים מועבר דרך שלוחות המלנוציטים לשאר תאי האפידרמיס.למרות שמספר המלנוציטים שווה אצל לבנים ושחורים תכונותיהם של התאים שונות בגזעים השונים. בבהירי עור המלנין יווצר רק לאחר חשיפה מתמשכת לשמש ואילו בכהי עור הוא נוצר כל הזמן.כמות המלנין הנוצרת אצל בהירי עור גם לאחר חשיפה לשמש היא מעטה באופן יחסי והמלנין יתפזר רק בשכבות התחתונות של האפידרמיס.לעומתם, אצל כהי עור נמצאת כמות בהרבה יותר גדולה של מלנין,המפוזר בכל שכבות האפידרמיס. לבהירי העור יש בכל תא שבבסיס האפידרמיס כ 100 צברי מלנין (הנקראים מלנוזומים) לעומת כ 400 בעורם של שחורי העור.הבדל נוסף הוא שכהי העור מסוגלים ליצר מלנין מסוג מיוחד (אאומלנין) שהוא יעיל יותר בחסימת קרני השמש מאשר המלנין הנוצר בעור הבהיר. כ 10 אחוזים מבהירי העור אינם מסוגלים ליצר כלל מלנין ולאחר חשיפה לשמש יאדימו ולא ישתזפו.

איך מגן העור על עצמו בפני נזקי השמש?

העור הוא אחד משומרי ה”סף” החשובים של הגוף והוא חייב להגן על עצמו ועל הרקמות שמתחתיו בפני חדירה של מזהמים שונים ובפני ההשפעות המזיקות של קרינת השמש.לאחר החשיפה לשמש מתחילה בעור שרשרת תהליכים שמטרתם להפחית ככל שניתן את הפגיעות המיידיות והמאוחרות של הקרינה בעור.החשובים במנגנונים הנ”ל הם השיזוף, עיבוי העור ומערכת החיסון של העור.

כיצד אנו משתזפים?

קיימים שני סוגי שיזוף:השיזוף המיידי המופיע לאחר מספר דקות והשיזוף המאוחר המתפתח לאחר כיומיים. השיזוף המיידי מוכר לנו מנסיוננו על שפת הים.רובנו יודעים שהעור מתכהה מעט כבר בזמן שאנחנו נמצאים בשמש או זמן קצר לאחר מכן כשאנו מגיעים הביתה. השיזוף המיידי נגרם על ידי חמצון של מוליקולות מלנין שקיימות כבר בעור, הוא בעל גוון אפרפר חום,ונעלם לאחר פרק זמן המשתנה ממספר דקות עד מספר שעות. הגורם העיקרי לשיזוף המיידי הוא חלק מקרינת השמש הנקרא UVA. (אור אולטרה סגול מסוג A).

השיזוף המאוחר מתחיל להופיע בין 24 ל 72 שעות לאחר החשיפה לשמש. מקור השיזוף המאוחר במלנין חדש המיוצר על ידי המלנוציטים ומועבר מהם לשאר תאי האפידרמיס.השיזוף המאוחר מתמיד כשבועיים עד אשר המלנין מתפרק או אובד יחד עם התאים המתים של השכבה הקרנית הנושרים מהעור. הגורם העיקרי לשיזוף המיידי הוא חלק מקרינת השמש הנקראUVB . (אור אולטרה סגול מסוג B).

התכהות עור דמויית שיזוף עלולה להגרם גם עקב שינוייםהורמונליים היכולים גם הם להשפיע על כמות המלנין בעור. ידוע למשל שבזמן הריון מתכהות הפטמות ואצל חלק מהנשים נוצר פס חום כהה במרכז הבטן וכתמים חומים על הלחיים. נטילת גלולות למניעת הריון במשך תקופות ארוכות ומחלות שונות כמו אי ספיקת יותרת הכיליה יכולות גם הן לגרום לשינוי בגוון העור.

סוג העור	תכונות	זמן עד לכוויה
I	תמיד נכווה, לא משתזף	10-20 דקות
II	נכווה בקלות, משתזף בקושי	15-20 דקות
III	נכווה לעיתים,משתזף	20-40 דקות
IV	נכווה לעיתים רחוקות.משתזף בקלות	25-50 דקות
V	בד”כ כמעט ולא נכווה,משתזף בקלות	30-60 דקות
VI	משתזף בקלות, לא נכווה	50-80 דקות

כיצד פועלת מערכת החיסון של העור?

בין תאי האפידרמיס ניתן למצוא תאים מיוחדים הנקראים תאי לנגרהנס. תאים אלו נמצאים בעיקר בשכבות העליונות של האפידרמיס, והם “שומרי הגבול” של העור והגוף כולו. לתאים מסוג לנגרהנס השייכים למערכת החיסונית ישנה היכולת לזהות כל חומר זר המגיע לעור ול”דווח” עליו ל”שלטונות”.כאשר תא לנגרהנס מזהה חומר חלבוני זר, למשל חיידק או תא סרטני, הוא מפריש חומרים המושכים לאיזור סוג של כדוריות דם לבנותהמכונות לימפוציטים. הלימפוציטים יוצרים תגובה דלקתית שבה הגוף מנסה, ולרוב מצליח לחסל את הגורמים הזרים שחדרו לעור. הוכח לאחרונה שחשיפה לשמש גורמת להפחתה מיידית במספרם ובתיפקודם של תאי לנגרהנס בעור. הפגיעה במערכת החיסונית של העור על ידי קרינת השמש היא אחת הסיבות להתפתחות גידולי עור הקשורים לשמש וכנראה גם להתלקחות של זיהומים בעור לאחר שהייה בשמש כמו למשל על ידי וירוס ההרפס.

האם קיים שיזוף בריא?

התשובה היא חד משמעית – לא! ברוב מהלך חיי האנושות היו הגזעים השונים מותאמים לאיזורים הגיאוגרפיים שבהם גרו.באזורים הצפוניים והקרים של אירופה שבהם השמש מעטה היה יתרון בולט לבהירי העור. חוסר המלנין בעורם איפשר להם לקלוט יותר קרינה על סגולית החשובה לייצור וויטמיןDהמונע את הרככת. לעומתם באפריקה הלוהטת היה יתרון ברור לבעלי העור הכהה שהמלנין שבו הגן בפני כוויות השמש. מאחר וקרינת השמש באפריקה חזקה גם כמות קטנה שלUVB החודרת לעור מספיקה כדי ליצור את הכמות הדרושה של וויטמיןD.תהפוכות ההיסטוריה הביאו לפיזור ועירוב הגזעים על פני כל כדור הארץ מבלי שהמערכות הביולוגיות הסתגלו בהתאם. האנגלים והסקוטיים שהגיעו לאוסטרליה ובהירי העור האירופיים שהגיעו לארץ ישראל הם הדוגמאות המובהקות לכך. שתי הארצות מובילות במספר המקרים של סרטן העור בעולם, משום שאנשים עם יכולת מעטה ליצור מלנין הגיעו לארצות עתירות קרינהמבלי שהיו מודעים לסכנותיה.

עד לפני שנה פירסמה האגודה למלחמה בסרטן עלונים בכותרת”שיזוף נכון- כיצד?”מהשנה בעקבות השינוי בגישה ההסברתית בעולם כולו שונו הכותרות ל”חכמים בשמש -כיצד?” תוך הדגשה שאין שיזוף בריא. יוצא מן הכלל הוא שיזוף המושג על ידי משחות שונות המעניקות לעור צבע חום ללא חשיפה לשמש.

בניגוד לכהי העור שבהם כמות המלנין הרבה בעור מגנה בפני נזקי שמש, שיזוף הנרכש אצל בהירי עור אינו מספק הגנה משמעותית בפני חשיפה נוספת לשמש. לפי מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות נראה ששיזוף נרכש מספק הגנה מעטה בלבד. במילים אחרות ניתן לקבוע שאפילו אם נשתזף במסירות והקפדה קייץ שלם עדיין נהיה חשופים, לחדירת יותר ממחצית הקרינה לעומק העור. מאחר ששיזוף אצל בהירי עור מושג רק לאחר חשיפה משמעותית לקרינת שמש נראה שהנזק בהשגת השיזוף גדול בהרבה מהיתרון הזניח שהוא מעניק לנו בחשיפה חוזרת לשמש.חשיפה חוזרת לשמש גורמת בנוסף לשיזוף העור גם לעיבוי האפידרמיס.למרות שתוספת שכבות תאים מגדילה גם היא את יכולת המיסוך של העור, נזקי הצטברות הקרינהשגרמה לעיבוי העור, גדולים מההגנה המוגבלת שמעניקות שורות התאים הנוספות.

איך נדע מהו סוג העור שלנו?

בשנות השבעים הציע רופא עור בשם ד”ר תומס פיצפטריק מאוניברסיטת הרוורד בארה”ב לסווג את סוגי העור ל שש קבוצות, על פי כושר ההשתזפות וסיכון הכוויה עם החשיפה לשמש. אם נדע את סוג העור שלנו נוכל להתאים לואמצעי הגנה מתאימים.

לסוג עור I משתייכים בעלי עור בהיר הנכווים תמיד בשמש מבלי להצליח להשתזף. לבעלי עור מסוגI יהיה בדרך כלל שיער בהיר, אדמוני או בלונדיני ועיניים בהירות. העור באיזורים החשופים אצלם יהיה דומה בצבעו לאיזורים החבויים. כל שהייה של מספר דקות בשמש תביא להאדמת עור פניהם ואילו חשיפה של 03 דקות ויותר עלולה לגרום אצלם לכוויות שמש קשות והווצרות שלפוחיות.

בעלי סוג עור II הם אנשים הנכווים בקלות ומשתזפים בקושי. לרובם, אך לא לכולם, שיער ועיניים בהירים. שהייה של 01- 02 דקות בשמש צהריים תגרום להאדמת העור ולכוויות. מאפיין של סוג עור זה היא הנטייה לפתח מספר גדול של נמשים באיזורים החשופים.

בעלי סוג עור III נכווים לאחר שהייה של כשעה בשמש, אך לאחר הכוויה מפתחים שיזוף אחיד. בניגוד לסוגי העורIוIIשכמעט ואינם מייצרים מלנין, בסוג עורIII נוצר שיזוף אך רק לאחר שנגרם כבר נזק לעור. כמות המלנין הנוצרת לאחר שיזוף אצל בעלי עור מסוגIII היא מעטה ומועילה באופן חלקי בלבד להגנה כנגד המשך החשיפה לשמש.

בעלי סוג עור IV נפוצים בארצנו. אלה הם אנשים בעלי עור כהה שמוצאם מארצות צפון אפריקה, אסיה והים התיכון. שערם כהה ועיניהם לרוב חומות או שחורות. עור זה מכיל מלנין גם באיזורים החבויים. אנשים בעלי עור סוג IV מתכהים בצבעם לאחר חשיפה לשמש ונכווים רק לעיתים רחוקות. אף על פי כן, גם בסוג עור IV חודרת הקרינה לשכבות העור העמוקות וגורמת לנזקי שמש,אומנם פחותים בעוצמתם בהשוואה לנזקים הנגרמים לבעלי עור מסוג I עד III.

סוג עור V שייך לבעלי העור השחום שמוצאם מהודו, מתימן או לאינדיאנים בדרום צפון אמריקה. אנשים בעלי עור מסוג זה מוגנים יותר בפני נזקי קרינת השמש בהשוואה לאחרים.

סוג עור VI שייך לשחורים. אצלם צבע העור כהה גם במקומות שאינם חשופים באופן רגיל לשמש. הם אינם נכווים בחשיפה רגילה לשמש וצבעם מתכהה במהירות ככל שיחשפו יותר. למרות שמספר גידולי העור הנגרמים על ידי השמש קטן במידה ניכרת אצל בעלי עורV וVI , גם להם מומלצת המנעות משהייה מוגזמת בשמש כדי לשמור על איכות ואחידות צבע העור.