כל מה שרצית לדעת על גידולי עור

גידולי העור הם הגידולים הממאירים השכיחים ביותר אצל בן האדם המערבי. אצל האדם הלבן הסיכון לפתח מלנומה הוא כ 1 ל 200 והסיכוןלפתח גידול עור סרטני, שאינו מלנומה הוא כ 1 ל 2 !! רק חלק קטן מגידולי העור הקשורים בשמש הם ממאירים, אך הכאבים הטירחה והעלות של הטיפול בהם מהווים נטל גדול על היחיד והחברה.

גידולים טרום ממאירים:

סולר קראטוזיס: זהו גידול עור שכיח המתבטא כשטח עור קטן, אדום ומחוספס המופיע בעיקר באיזורים החשופים לשמש (פנים, גב כפות ידיים, קרקפת). גידול שפיר זה עלול להפוך במספר קטן של המקרים לסרטן עור מסוג קרצינומה של תאי הקשקש Squamous cell ca.

גידולים ממאירים (סרטן העור):

השם “סרטן העור” הוא שם כוללני. הוא כולל בתוכו שתי קבוצות של גידולים השונות באופן מהותי אחת מהשניה. הסוג הראשון של סרטן העור מכונה מלנומה Malignant Melanoma. המלנומה היא גידול ממאיר במיוחד שמקורו בהתרבות לא מבוקרת של מלנוציטים (התאים שמייצרים את המלנין שאחראיי לצבע של עורינו) . הסוג השני והשכיח הרבה יותר כולל גידולי עור הקשורים בשמש שאינם מלנומה.

(Non Melanoma Sun Induced Skin Tumors)

הגידולים העיקריים בקבוצה זו הם הקרצינומה של תאי הבסיס (Basal cell carcinoma) או בקיצור BCC והקרצינומה של תאי הקשקש Squamous cell carcinoma או בקיצור SCC .

קרצינומה של תאי הבסיס (Basal Cell Carcinoma, BCC):

זה הוא הסוג השכיח ביותר של סרטן העור. בישראל לבדה מתגלים כל שנה כ 5000 גידולים מסוג זה. הגידול שמקורו בתאים הבזליים בשכבה התחתונה ביותר של האפידרמיס נראה לרוב כקובץ של פנינים קטנות מבריקות שעליהן נימיות דם מורחבות (טלאנגיאקטאזיות) ולעיתים גם כיב במרכז. לפעמים הגידול נראה כשטח אדום מכוסה קשקש או כשטח עור מבריק בעל גבולות חדים.למעלה מ 90 אחוזים של הגידולים מסוג זה מופיעים על עור הפנים והצוואר באיזורים החשופים לשמש והם שכיחים יותר אצל אנשים העובדים בחוץ מאשר עובדי משרד. אצל כהי עור ושחורים הגידול כמעט ואינו מופיע. מענינת העובדה שבארה”ב בה הנהג יושב בצד שמאל של המכונית הגידולים שכיחים יותר על גב האמה השמאלית החשופה יותר לשמש ואילו באוסטרליה שבה הנהג יושב בצד ימין של המכונית ומוציא את ידו הימנית מבעד לחלון הגידולים הנ”ל שכיחים יותר על האמה הימנית. קרצינומה של תאי הבסיס מופיעה לרוב אצל אנשים אחרי גיל 40 וגדלה באיטיות. למרות שהגידול לרוב לא שולח גרורות, הזנחת הטיפול תגרום לעיוות קשה בעור הפנים ולעיתים נדירות גם למוות.

טיפול מיידי וכריתה מליאה של הגידול דרושים בכל מקרה כדי למנוע חדירת הגידול לרקמות עמוקות יותר בפנים, למשל לארובת העיין. ככל שהטיפול מתעכב יהיה צורך בכריתה עמוקה יותר של רקמה מהפנים והצלקת שתישאר תהיה גדולה יותר. בכ85 אחוז מהמקרים מספיקה כריתת חד פעמית הגידול והוא אינו מופיע שוב. בכ 15 אחוזים מהמקרים יידרש ניתוח נוסף. מאחר ולאדם שלקה פעם אחת בגידול עור מסוג בזל סל קרצינומה יש סיכוי של 50 אחוזים לפתח גידול נוסף דומה בשנתיים הבאות – כל האנשים שעברו גידול עור חייבים להבדק פעם בשנה על ידי רופא עור.

קרצינומה של תאי הקשקש Squamous Cell Carcinoma, SCC:

זה הוא הסוג השני בשכיחותו של סרטן העור. בישראל מתגלים מדי שנה כ 1000 גידולים מסוג זה. רוב הגידולים מתחילים מנגעים טרום ממאירים הנקראים סולר קראטוזות. גם גידולים אלו מופיעים במיוחד באיזורים החשופים של הגוף כמו הפנים גב הידיים אך יכולים להופיע גם באיזורים פחות חשופים כמו הגב. גידול מסוג קרצינומה של תאי הקשקש יכול להראות מכוייב כמו קרצינומה של תאי הבסיס או מכוסה בקשקש עבה. גידולים אלו הם מסוכנים יותר מהקרצינומה של תאי הבסיס ועלולים בחלק מהמיקרים לשלוח גרורות ולגרום למוות. מסוכנים במיוחד גידולים מסוג קרצינומה של תאי הקשקש המופיעים על השפתיים. הטיפול בגידולים אלו חחיב להיות על ידי נתוח ובדרך כלל בהרדמה מקומית. כאשר הגידול שולח גרורות החולה יופנה להמשך טיפול על ידי אונקולוג.

מלנומה Malignant Melanona:

הוא הגידול העורי הממאיר והמסוכן ביותר. מקור הגידול במלנוציטים שהם התאים המייצרים את המלנין. המיקום השכיח ביותר להופעת מלנומה אצל נשים הן השוקיים והירכיים ואילו אצל גברים הגב העליון. רוב המלנומות נראות כ”נקודות חן” חומות או שחורות שעברו שינוי. מיעוטן יכולות להיות חסרות מלנין כלומר וורודות או אדומות. חלק מהמלנומות יתחילו בנקודת חן שעברה שינוי ממאיר וחלקן יופיעו על עור רגיל. מספר המלנומות המתגלות כל שנה הוא קטן בהרבה ממספר גידולי העור האחרים הקשורים לחשיפה לשמש, אך יותר אנשים נפטרים מגידול המלנומה מאשר עקב כל שאר הגידולים יחדיו. ב 50 השנים האחרונות ישנה עלייה מתמדת במספר מקרי המלנומה בעולם המערבי. בשנים האחרונות התגלו בארץ כ 300-400 מקרים חדשים של מלנומה מדי שנה ומהם נפטרו כ 60 איש בשנה. חישובים סטטיסטיים מוכיחים שבמאה ה 21 יהיה לאדם סיכוי של 1 ל 100 ללקות במלנומה במרוצת חייו. בניגוד לגידולים האחרים המושפעים מן השמש נראה שהמלנומה קשורה יותר לכוויות שמש חזקות בתקופת הילדות ובגיל ההתבגרות ופחות לחשיפה מצטברת לשמש במשך החיים. עבודות סטטיסטיות מצביעות על כך שלאדם אשר עבר כוויות שמש קשות ב 15 השנים הראשונות לחייו יש סיכון פי שלושה ללקות במלנומה מאשר למי שלא סבל מכוויות שמש בילדותו. האנשים הנוטים ביותר לפתח מלנומה הם בהירי העור (סוג I או II )המבלים את רוב השבוע בעבודה בחדר או בלימודים ויוצאים בסוף השבוע להיצלות על שפת הים. אנשים נוספים הנמצאים בסיכון יתר למלנומה הם בעלי נקודות חן מרובות ואלו שבמשפחתם הקרובה כבר היה מקרה של מלנומה.

כדי לזהות את המלנומה בזמן עלינו להכיר את השומות שעל גופינו. מידע זה חשוב במיוחד לבעלי שומות מרובות, למנומשים, למי שסבל מכוויות שמש מרובות ולמי שבמשפחתו קרובים בעלי נקודות חן רבות או שחלו בסרטן העור.

איך מטפלים במלנומה?

למלנומה יש שני שלבי גדילה. בתחילה היא מתפשטת לרוחב ואחר כך חודרת לעומק העור. מידת הסכנה לחיים תלוייה באופן ישיר בעומק החדירה של הגידול לעור. אם מאבחנים את המלנומה בשלבים ההתחלתיים כשהיא חודרת רק לאפידרמיס ולחלק העליון של הדרמיס הטיפול הוא הסרת הגידול על ידי ניתוח קטן בהרדמה מקומית והסיכויים להבראה הם טובים. אם הגידול חדר לעומק הקטן מחצי מילימטר יש סיכויים של 98 אחוזים שהאדם יחיה 5 שנים ויותר.

דירוג של מלנומה ממארת:

ישנם שני סוגים של דירוג למלנומה ממארת:

הדירוג של קלארק וחב’ –דירוג על פי החדירה לשכבות העור השונות

דרגה I–שאת הנמצאת רק באפידרמיס

דרגה II–שאת החודרת לשכבה השטחית של הדרמיס הפפילתי

דרגה III–שאת החודרת עד המפגש בין הדרמיס הפפילתי והדרמיס הרטיקולרי

דרגה IV–שאת החודרת לדרמיס הרטיקולרי

דרגה V–שאת החודרת לרקמה התת עורית

הדירוג על פי American Joint Committee on Cancerהמקובל לשימוש כיום + סיכויי הישרדות ל- 5 שנים:

דרגה Ia – שאת בעובי עד 0.75 מ”מ (דרגה IIשל קלארק) –95% הישרדות

דרגה Ib–שאת בעובי של 0.76-1.5 מ”מ (דרגה IIIשל קלארק) –86% הישרדות

דרגה IIa–שאת בעובי של 1.5-4 מ”מ (דרגה IVשל קלארק) –75% הישרדות

דרגה IIb–שאת בעובי מעל 4 מ”מ (דרגה Vשל קלארק) –65% הישרדות

דרגה III–קשרי לימפה אזוריות או הופעת עד 5 גרורות במעבר –35% הישרדות

דרגה IV–נוכחות גרורות מרוחקות –5% הישרדות

(וולף, בליצר והאובן, 1998)

בעבר היה נהוג לכרות לכרות עור בקוטר של 5 ס”מ מעבר לשולי המלנומה. היום מקובל על רוב רופאי העור והכירורגים הפלסטיים שמספיק לכרות עור במרחק של 1 ס”מ עד 3 ס”מ משולי הגידול, לפי עומק החדירה שלו. אם מגלים את המלנומה לאחר שכבר חדרה לחלק התחתון של הדרמיס או לרקמת השומן הסיכויים להבראה הם קטנים בהרבה. במקרה זה יש לבדוק אם הגידול התפשט לקשרי הלמפה האיזוריים, לבצע ניתוח גדול יותר ולעיתים אף להוסיף טיפול בהקרנות או כמותרפיה. הסטטיסטיקה מוכיחה שאם הגידול חדר לעומק של 3 מ”מ או יותר הסיכוי לחיות מעל 5 שנים הוא פחות מ 50 אחוזים.

המלנומה הממאירה מהווה 4-3.5% מכל המחלות הממאירות החדשות המאובחנות בישראל, ומספר המקרים החדשים נמצא בעליה בשנים האחרונות.

בשנים 1990-1992 היתה מגמת עליה ברורה בתחלואה בסרטן העור. בשנים שלאחר מכן, 1993-1995, היתה התייצבות סביב 13/100,000 בנשים ו- 12/100,000 בגברים. סה”כ, בין השנים 1992-1995 אובחנו בישראל כ- 600 מקרים חדשים של סרטן העור מדי שנה בישראל קיימת שונות רבה בתחלואה במלנומה בין קבוצות שונות באוכלוסיה. שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר הם בקרב ילידי ישראל (21/100,000 בגברים ונשים) ואחריהם, יוצאי אירופה ואמריקה(15/100,000). שיעורי תחלואה נמוכים יותר קיימים בקרב יוצאי אסיה ואפריקה ועומדים על 3/100,000.

על פי נתונים האלה, ניתן להגדיר את קבוצות הסיכון העיקריות לסרטן העור בישראל: ילידי ישראל בראש, ואחריהם ילידי אירופה ואמריקה (ברחנא ואנדרייב, 1998). על פי נתוני המחלקה לרישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, מגמת היציבות בתחלואה במלנומה נמשכת גם עד היום. ישנה מגמה בולטת של ירידה ברורה בדרגת המחלה בשני העשורים האחרונים אצל גברים אך לא אצל נשים.

מלנומה אצל צעירים: בין השנים 1980-1998 אובחנו בישראל כ- 300 מקרים חדשים של מלנומה אצל צעירים (עד גיל 24). תחלואת הצעירים במלנומה מהווה 4% מסך התחלואה במלנומה בישראל. אצל הצעירים, ההשפעות של האפקט המזיק של השמש הוא גדול יותר. הטבלה הבאה מסכמת את מספר מקרי המלנומה בצעירים בין השנים 1980-1998 לפי קבוצת גיל:

קבוצת גיל	מספר מקרים	אחוז
0-4	6	1.9
5-9	3	1.0
10-14	28	9.0
15-19	91	29.3
20-24	183	58.8
סה”כ	311	100

 

מתוך נתוני המחלקה לרישום הסרטן הלאומי של משרד הבריאות, מאי 2000.