כינים – כל מה שרציתם לדעת !!

הכינים הן חרקים קטנים חסרי כנפיים בגודל של 1-2 מ”מ, המלווים את האדם מראשית האנושות. מחלקים את הכינים על פי המקום בו הן נמצאות:

כיני הקרקפת, כיני הגוף וכיני הבושת. בכל שלושת הסוגים, נקבות הכינים ניזונות מן הדם אותו הן מוצצות מהעור. הרוק של הכינה הנקבה נשאר בעור וגורם לגרד עז שהוא מהמאפיינים הבולטים של המחלה.

כיני הקרקפת:

שכיחות במיוחד אצל ילדים בגיל הגן ובית הספר היסודי. לאחר שהתמקמו בעור הקרקפת הן גורמות לגרד חזק בקרקפת בעורף ובצידי הצוואר. לעיתים קרובות הילד מגרד עם אצבעות מלוכלכות וגורם לזיהום העור על ידי חיידקים. הזיהום בחיידיקם גורם לעיתים להתפתחות חום ונפיחות של קשרי הלימפה בצוואר. בבדיקה ניתן למצוא על השערות כמויות גדולות של ביצי כינים כסופות הדבקות בעצמה לשיער כ 1 ס”מ מעל לעור הקרקפת.    

כיני הקרקפת מועברות במגע ישיר של שיער לשיער או על ידי חפצים הבאים במגע עם השיער כמו מסרקים, כובעים, כריות, סיכות שיער, סרטים לשיער ומגבות.

כאשר לאחד מבני המשפחה יש כיני ראש קיימים סיכויים רבים שיש כינים גם לבני המשפחה האחרים ולחבריו בכיתה או בגן. הטיפול בכינמת הראש הוא פשוט. ברוב המיקרים חפיפה אחת בשמפו נגד כינים תחסל אותם. לצערנו התברר לאחרונה שחלק מהכינים פתחו עמידות לסוג מסויים של שמפו. טיפול נוסף בסוג אחר של שמפו יפתור ברוב המיקרים את הבעייה. גם כאשר הטיפול בשמפו יעיל נשארות ביצי כינים דבוקות לשיער. למרות שהן מתות כדאי להסירן עם מסרק בעל שיניים צפופות אותו ניתן להשיג בכל בית מרקחת.

כיני הבושת:

מופיעות בשיער הערווה, בשיער בתי השחי ולעיתים בריסי העיניים. ההדבקה בכינים אלו היא במגע מיני ושכיחה בעיקר מגיל 51 ל 52 שנים. לעיתים נדירות ניתן להידבק בכיני בושת ללא מגע מיני, על ידי לבישת תחתונים של אדם אחר או שימוש במגבת של אדם זר. הביטוי העיקרי לכינמת הבושת הוא גרד נוראי המחזק בשעות הלילה. בבדיקת איזור הבושת ניתן לראות צברים של ביצי כינים הנראים כקשקשים. הטיפול בכינים אלו זהה לטיפול בכיני הראש.

כיני הגוף: מטילות את ביצהן על סיבי הבד של הבגדים ומשם הן יוצאות לעקוץ את העור. מאחר וכינמת בגוף מופיעה אך ורק אצל אנשים שאינם מחליפים בגדים במשך ימים ושבועות היא שכיחה בנוודים חסרי ביית ובזמן מלחמות. כביסה קפדנית והחלפה תדירה של הביגוד תחסל את הבעייה.